ד"ר שרית ברק, מומחית באורוגיניקולוגיה וניתוחי רצפת אגן, מסבירה: "מחקרים מראים שכ-30-50% מהנשים יחוו דלקת בדרכי השתן במהלך שנה, ועד 10% מהנשים יחוו זיהומים חוזרים ונשנים. כיוון שדלקת בדרכי השתן כל כך נפוצה, נשים רבות נוטלות אנטיביוטיקה אפילו בלי לבצע תרבית שתן. נשים שסובלות מזיהומים חוזרים ונשנים לוקחות שוב ושוב אנטיביוטיקה, לפעמים אחת לחודש, והן בקבוצת סיכון עיקרית לפיתוח חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על חיידקים שגורמים לדלקות דרכי השתן שהופכים לעמידים לאנטיביוטיקה, והמשמעות היא שהמחלה הופכת להיות ממושכת יותר וקשה לטיפול. זה נושא שחייבים להיות ערים אליו".

"אני רוצה לדבר על תופעה שהיא באמת שכיחה בקרב נשים רבות, אני אחת מהן, וזה הדלקות בשתן.

אין אישה שלא חוותה את זה (אלא אם כן את לא בסטטיסטיקה וזכית) אבל למי שכן חוותה את זה וביניהן אני, אני יכולה לומר שזו פשוט תופעה שהיא בלתי נסבלת. אני אישית חוויתי דלקות בשתן מתקופת הצבא, אפילו תקופה לפני. זו באמת תופעה שהיא קשה. בין אם זה תחושת הצריבה, כאב בטן תחתונה, התכיפות לשירותים, הרצון העז להתכנס בתוך עצמך, פשוט לרצות למצוא משהו שיעזור לך ושיעלים לך את זה. ושתפסיקי לסבול.

אז אני באמת בתקופות האלה יותר מכונסת בעצמי. לא אשקר שגם ניסיתי כל מיני שיטות שינסו לעזור לי לפתור את הבעיה ולא מצאתי אף שיטה שאני יכולה לומר שהיא מועילה. זה מונע ממני להתנהל כרגיל בעבודה או אם זה בחיי היומיום שלי. אני לא יכולה לצאת לאימונים, אני פשוט מושבתת.

הפתרון של הרופאים תמיד היה אנטיביוטיקה וכדור שמאלחש, וזה לא באמת משהו שסייע לי ועזר לי כמו שצריך. תמיד תהיתי לעצמי, האם יש משהו שיכול לעזור לי לטווח הארוך? למה אני לא יכולה לפתור את הבעיה הזו? כנראה זה נובע ממשהו.

באמת עד לא מזמן זה מה שחשבתי, עד שהכרתי את יוטיפרו פלוס A.F. אני יכולה לומר שזה מוצר פשוט מדהים, אותי אישית הוא הציל. אני לא רוצה לפתוח פה, אבל אני כבר כמה חודשים לא סובלת מדלקות בשתן. אני נוטלת את הקפליות כמה חודשים והן נראות ככה. אני אישית נטלתי בהתחלה, כשזה היה בשיא הדלקת בשתן, שתי קפליות ביום ואחר כך המשכתי את הטיפול שיסייע לי לטווח הארוך ונטלתי קפליה אחת.

יש אריזה של 30 כמוסות ויש אריזה של 15 כמוסות. זה באמת תלוי בסוג הטיפול, מומלץ להתייעץ עם רופא. חשוב לי לומר שזה מרכיבים טבעיים. אני אישית לא דוגלת בנטילת אנטיביוטיקה, אני באמת מתנגדת. כמות הפעמים שנדרשתי לקחת אנטיביוטיקה כשיש לי דלקת בשתן… באיזשהו שלב פשוט הפסקתי. המוצר הזה מדהים, הוא מרכיבים טבעיים, הוא באמת מסייע גם לתחושות שמרגישים כשיש דלקת באותו רגע וגם לטווח הארוך.

אני מקווה שאני יכולה לעזור לכן ולהמון נשים לקבל את ההמלצה הזאת ובאמת לנסות ולהפסיק לחוות את התופעה הקשה הזאת".

שגרה זה רע? לא כשמדובר בדלקות בדרכי השתן

"בשבילי, הדלקת נמצאת איתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אפילו שזה התחיל רק בגיל 17. פשוט זה כל כך נוכח בחיים שלי שזה נראה נצח. הדלקות החמירו מאוד בצבא. בכללי, בצבא יש הרבה מאוד דלקות בשתן לחיילות, הרבה חברות שלי סבלו במקביל אפילו. היה איזה שבוע שממש חשדו שזה אולי מהשירותים, לא היה ברור בדיוק מה גרם לזה. אבל אני חושבת שזה פשוט כי זה היה במהלך של קורס מאוד אינטנסיבי.

התאפקנו הרבה, לא תמיד הקפדנו לשתות כמו שצריך. היינו במקום שהוא לא הבית שלנו, לא השגרה שאנחנו מכירות. הנסיעות, המדים שהיו מאוד צמודים. אז באמת בצבא הרגשתי את זה באופן יותר משמעותי. הרופאים בצבא לא התייחסו לזה כל כך, הם לא מבינים לדעתי את המשמעות של להיות אישה שסובלת מדלקת בשתן. אפילו גימלים לא היו נותנים על דבר כזה כי מבחינתם זה תופעה שהיא נורמטיבית.

הבחירה להתמודד ללא אנטיביוטיקה

הייתי אצל רופאת נשים, שהחזירה אותי לרופא משפחה. לא נראה לי הגיוני שאני סובלת כל כך הרבה מדלקת בשתן, ואני שומרת על היגיינה, אני מקפידה לשתות מים… אז באיזשהו שלב פשוט הפסקתי לקחת אנטיביוטיקה. קצת למדתי ביולוגיה ואני לא דוגלת בליטול אנטיביוטיקה כל כך הרבה פעמים, ובמיוחד כשלא עושים תרבית אפילו או יודעים מה סוג החיידק.

אם אני בעבודה כשזה מתחיל אני נושכת שפתיים שעה שעתיים ואז הולכת הביתה וישר למקלחת, או לעשות אמבטיה, אפילו של שעה. אני פשוט יושבת וסובלת. זה קשוח, אני צריכה ממש להיות בבית, במקלחת, קשה לזוז, כאבי הבטן בבטן התחתונה גם נוראים.

דלקת בדרכי השתן זה קשוח

מבחינת הבן זוג שלי, אנחנו 9 שנים ביחד, אז הוא כבר מכיר את המצב. בתקופה שיש לי דלקת בשתן אנחנו לא מקיימים יחסי מין. וגם כשאין לי דלקת יש את הפחד הזה שכל דבר יכול להחמיר את זה. אז כאילו כולי מכונסת בעצמי. זה משפיע גם באופן כללי גם על מצב הרוח. אני יותר קצרה ועצבנית. זה ממש משפיע במגוון דרכים באמת. זה קשוח לי.

יוטיפרו פלוס A.F מבחינתי זה שוס.

נחשפתי ליוטיפרו פלוס A.F. במסגרת העבודה, ואז התחלתי לקרוא על המוצר באתר, התחלתי להבין יותר ואמרתי אוקיי, יש פה משהו שהוא מבחינתי שוס, משהו שלא נחשפתי אליו, והחלטתי על דעת עצמי להתחיל את הטיפול. כרגע טפו טפו טפו הכל בסדר, אני מקווה באמת שזה ימשיך ככה. אני כבר 3 חודשים לוקחת, אם אני מרגישה שמתחיל משהו אני ישר לוקחת שני כדורים ביום ובשוטף אני לוקחת כדור אחד. אני יודעת לומר שזה עוזר כי אחרי קיום יחסי מין ברגיל אני יכולה תוך יום-יומיים לחוות דלקת בשתן, ועכשיו כבר 3 חודשים אני רואה שזה לא קורה אז אני מבינה שזה עובד. אני ממש שמחה שנחשפתי לליוטיפרו פלוס A.F, כי זה באמת יכול לעשות שינוי חיים עצום."

ד"ר פרידמן, למה חיילות סובלות יותר מדלקת בדרכי השתן?

"ריבוי הדלקות בגיל הזה בארץ זהה למצב אצל אוכלוסיית הנשים הצעירות בעולם. בגיל זה, נשים צעירות יוצאות לראשונה מהמסגרת הביתית והנוחה לתקופות ארוכות, אם לבסיסים בצבא או כמו בחו"ל – למוסדות השכלה גבוהה רחוקים מהבית, והן צריכות להסתגל לסביבה חדשה שלא תמיד מספקת נוחות אופטימלית. בנוסף, זה גם הגיל שבו חלק מן הנשים מתחילות בקיום יחסי מין, שהוא עצמו מהווה גורם סיכון נוסף לדלקות ולזיהומים".

אז מה קורה דווקא בצבא, שגורם לחיילות להיות מועדות יותר לזיהומים בדרכי השתן?

"את מערכת השתן צריך 'לשטוף' בצורה טובה וסדירה כדי להיפטר מהחיידקים. זה דורש שתייה מרובה והתרוקנות בצורה קבועה. בשירות הצבאי ובעיקר בשירות אינטנסיבי וקרבי, לעתים לא שותים מספיק, וגם מאבדים נוזלים בהזעה. בנוסף, בשל תנאי סביבה לא אופטימליים חיילות עשויות להתאפק לאורך זמן, ואז לחיידקים יותר קל לשגשג ולגרום לזיהומים בדרכי השתן, כולל דלקות חוזרות בדרכי השתן".

החיילות לפעמים מאמינות שהסיבה לזיהום היא היגיינה לקויה, שהמקום שבו הן מתפנות לא נקי, לא סטרילי. האם יש בזה אמת?

"יש בזה אמת עקיפה. בגלל החשש מההיגיינה הלקויה הבנות נוטות להתאפק יותר וההתאפקות עצמה עלולה לגרום לחיידקים לשגשג. זה מוכר גם מימי בית הספר, כשילדות לא רוצות להתפנות בשירותים בגלל ההיגיינה וכך גם בתקופת הצבא. ככל שהסביבה פחות מאפשרת ופחות נגישה וההתאפקות יותר גדולה עלולות להיווצר יותר דלקות בשתן".

אז מה חיילות יכולות לעשות כדי להימנע מזיהומים חוזרים בדרכי השתן?

"ברמה ההתנהגותית נשים בכלל וחיילות בפרט צריכות לסגל לעצמן הרגלים בריאים: להרבות בשתייה, לשתות בכמויות קטנות בצורה תכופה ולא הרבה בבת אחת; להקפיד להתפנות בצורה סדירה ולא להתאפק; ברמת הקפדה על תזונה טובה והיגיינה – גם עצירות או שלשול עשויים להגביר את תופעת הדלקות כך שמומלץ לצרוך תזונה מאוזנת ובריאה ולהקפיד על היגיינת ידיים. בנוסף, יש תכשירים צמחיים, החל מחמוציות ועד לתכשירים רפואיים שאפשר להיעזר בהם ולהימנע מדלקות בדרכי השתן".

האם דלקות בדרכי השתן תמיד דורשות טיפול אנטיביוטי, ומה דעתך על טיפול מניעתי באנטיביוטיקה במקרה של זיהומים חוזרים?

"אני חושב שהטיפול האנטיביוטי המניעתי אינו צריך להיות 'קו הטיפול' הראשון. אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים הטובים בגוף, ואז עולה הסיכון לפטרת וגינלית ולפגיעה בפלורת החיידקים במערכת העיכול. לכן, את האנטיביוטיקה אני שומר למצבים של תסמינים משמעותיים עם תרבית שתן חיובית או במקרים של חום גבוה. כמו כן, אנחנו מוטרדים מאוד ממצב של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, וחשוב לצמצם את השימוש בה כאשר הדבר אפשרי. יש תכשירים שאינם אנטיביוטיים כמו יוטיפרו פלוסA.F. , שנמכרים בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. הם גם מסייעים בהקלה על התסמינים, וגם יכולים להפחית את השימוש באנטיביוטיקה".

ד"ר בוריס פרידמן התראיין על הנושא בתוכנית "רופא פרטי" עם פרופ' יעקב בורנשטיין ברדיו צפון. לראיון המלא לחצו כאן.

שמענו את סיפורה של אלינור ואנחנו שמחים לשתף אותו איתכם.

אז איך זה התחיל?

"זה התחיל אצלי ממש מוקדם. הייתי באוניברסיטה, כך שכנראה בגילאי העשרים המוקדמות. מהרגע הראשון שהדלקת פרצה, היא חזרה שוב ושוב לאורך מספר שנים והייתה מלווה בהמון בדיקות. אני זוכרת במיוחד בדיקה אחת טראומטית שערך האורולוג, בדיקה פולשנית מאוד, כואבת מאוד, וכל מה שהיה לו לומר בסוף הבדיקה זה שאני סובלת מדלקת בדרכי השתן.

אחרי המון סבבים של אנטיביוטיקה, פניתי להומאופתיה ובאמת חוויתי כעשר שנים של הקלה אבל זה חזר, ושוב במשך שנים ארוכות הייתי מחזיקה באופן קבוע אנטיביוטיקה וסדורל בתיק. יש לי עדיין כמויות מסחריות של אנטיביוטיקה שיהיה ליתר בטחון.

הדלקת מתלקחת מה 0 ל 100 בתוך כמה שעות!

בגלל שהתופעות של הדלקת יכולות להתלקח בעוצמה של מ 0 ל 100 בתוך כמה שעות, למדתי לא לחכות להתלקחות. התפרצויות קשות יכולות להיות מלוות בכאבים קשים, השבתה מוחלטת, דם בשתן… אין מצב לחכות לרופא או למרשם או לתרבית.

אז למדתי לשלוט בזה ואיך שהייתי מרגישה את הסימן הכי קטן לדלקת הייתי נוטלת כדור אנטיביוטיקה. בד"כ אחרי כדור אחד או שניים הדלקת הייתה נרגעת. אבל כל חודש לקחת אנטיביוטיקה?

על סקס, סטרס ופרופיל הורמונלי

אני יודעת שאצלי מבחינת הגורמים לדלקות, האזור הזה רגיש במיוחד, ואני רואה שיש קשר בין התפרצויות של הדלקת לבין היחלשות של המערכת החיסונית או אפילו היחלשות רגשית. זה קשור גם ליחסי מין, ואחרי כל מגע מיני שטפתי מייד את האזור ולקחתי כדור אנטיביוטיקה למניעה. היום זה מופיע סביב המחזור החודשי.

היום, בכל פעם שמתחיל המחזור הדלקת מאיימת להתפרץ, כל חודש מחדש. בעבר הייתי לוקחת אנטיביוטיקה מייד עם הופעת התסמינים עד שבעלי הביא לי יום אחד את יוטיפרו פלוס A.F.. זה היה לפני כשנה ומרגע זה – הפסקתי עם האנטיביוטיקה ואני לוקחת כדור או שניים של יוטיפרו פלוס A.F. והתסמינים מייד עוברים.

כמעט שנה ללא דלקת בדרכי השתן!

אני מאוד ממליצה על יוטיפרו פלוס A.F.. אני מאמינה שאנטיביוטיקה מזיקה לבריאות, זו תרופה שמעמיסה על הגוף, עשויה להצטבר בכבד ולגרום נזק לאורך שנים וגם מפחיד אותי מאוד נושא העמידות לאנטיביוטיקה. מה אני אעשה אם יום אחד הגוף יפסיק להגיב לאנטיביוטיקה?

יוטיפרו פלוס A.F. פתר לי את הבעיה לגמרי וזה כבר כמעט שנה שאין לי התפרצות משמעותית של דלקת. אני מאוד ממליצה, ובאמת מרגישה שזו שליחות עבורי לספר לנשים שיש אופציה טיפולית טובה ובריאה לדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן".

ישבנו לשמוע את עדנה, כשהיא מספרת על מה שהעיב על חייה עד לא מזמן.

50 שנה של חיים מאושרים, בצל הדלקת בשתן

"הפעם הראשונה שלי הייתה כשהבת שלי הייתה בערך בת שנתיים. התעוררתי בלילה מכווצת מכאבים, וישבתי על האסלה עם כאבי תופת, שלא נרגעו שעות ארוכות עד שהגיע רופא ונתן לי טיפול. זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי דלקת בדרכי השתן ומאז, הדלקת ליוותה אותי. כל חיי. מגיל 26 חוויתי התפרצויות של דלקות כל חודש עד 3 חודשים מקסימום, וכל התפרצות כזאת לוותה בכאבי תופת, ובחיפוש מתמשך אחרי טיפול תרופתי או צמחי.

זה פגע בכל תחומי החיים שלי. הרגשתי שיש לי נכות. הגבלה על החיים כי הרגשתי שאני לא שולטת במצב. שאני לא יודעת מתי זה יקרה ואין מצב שאני נשארת בלי כדורים. הייתי חייבת כדורים איתי כל הזמן והם היו כמו קביים. לא הלכתי לשום מקום בלעדיהם. הדלקת הכתיבה לי הרבה פעמים מה אני יכולה לעשות ומה לא. לא יכולתי להיות ספונטנית ולקפוץ לנופש למשל, תמיד היה חשש אם תפרוץ הדלקת בדיוק לפני הנסיעה. נסענו לקליפורניה וכנראה שהישיבה ברכב במשך שעות ארוכות גרמה לדלקת, אז בכל נסיעה לחו"ל הייתי קודם כל מתארגנת על תרופות לדלקת.

ברור שהדלקת תפרוץ בזמנים הכי פחות נוחים

הרבה פעמים זה היה מתפרץ דווקא בימי שישי כשאין רופאים, אז כבר למדתי לקח והייתי מחזיקה בבית אנטיביוטיקה באופן קבוע. אני יודעת מתי זה מתחיל לפי הריח של השתן. ברגע שהריח היה משתנה הייתי יודעת שהדלקת בדרך ומתחילה לטפל – לשתות הרבה, להתרחץ, להחליף פדים כל הזמן.

זה מאוד הפריע לי בעבודה. עבדתי בגן ולמזלי הייתה לי אפשרות לשטוף את עצמי במים חמים וזה היה מרגיע את המצב עד שהטיפול שלקחתי היה מתחיל לעבוד. הרבה פעמים זה גרם לי לבקש החלפות, כי הכאבים היו קשים ולקח זמן עד שהאנטיביוטיקה השפיעה.

לפעמים הדלקת הייתה מתפרצת אחרי יחסי מין, אז התחלתי לפחד מיחסי מין עם בעלי ואחרי כל פעם הייתי רצה לשטוף את עצמי במים חמים. זה השפיע עלינו, ברור. הרבה פעמים לא קיימנו יחסים בגלל הדלקת.

המסע הארוך בחיפוש אחרי הקלה

עשיתי את כל הבדיקות האפשריות – עשיתי ציסטוסקופיה 3 פעמים וזו בדיקה מאוד לא נעימה, ממש בדיקה מציקה ואחריה כמובן שוב התפרצה דלקת למרות האנטיביוטיקה. עשיתי אינספור תרביות שתן, כל האחיות בקופה כבר מכירות אותי. עשיתי אולטרסאונד וצילום C.T. בטן, פגשתי רופאי משפחה וגניקולוגים ואורולוגים ואת מי לא פגשתי. עשיתי דיקור, רפלקסולוגיה, לקחתי מוצרים טבעיים שהמטפל ברפואה סינית שלי הזמין לי במיוחד מגרמניה, עשיתי אבחון אירידיולוגיה.

כל פעם ניסיתי אנטיביוטיקה אחרת, ו 3 ימים אחרי שסיימתי את האנטיביוטיקה הייתה לי שוב התפרצות ושוב אנטיביוטיקה. בישלתי מי פטרוזיליה, הייתי אוכלת חילבה עד שכולי הרחתי מהתבלין החזק הזה, חמוציות כמובן היו לידי תמיד, במיץ, בפרי, ובכדורים. מה לא ניסיתי, כל מוצר שהמליצו לי עליו – ניסיתי. ניסיתי הכול, הייתי ממש אומללה.

יוטיפרו פלוס A.F – בשבילי זה כמו "מנוחת הלוחם"

לפני כמה חודשים הרוקח שכבר מכיר את הבעיה שלי שלח לי עם בן הזוג את יוטיפרו פלוס A.F.. בהתחלה לא תליתי תקוות במוצר הזה והנחתי את הקופסה בצד, אבל כשחברה נוספת המליצה, החלטתי לנסות בכל זאת. לקחתי כל יום כדור, במשך חודש וחצי. ומאז – טפו טפו כבר חצי שנה שאין כלום. זה ממש מרגיש כמו מנוחת הלוחם. חצי שנה בלי דלקת בדרכי השתן זה הכי הרבה זמן ברצף שהיה לי מאז גיל 26. אני מרגישה טוב עכשיו אבל עדיין חוששת שאולי זה יחזור, אבל נראה לי שבפעם הראשונה אחרי חיים שלמים של התמודדות, כנראה שמצאתי טיפול שעוזר לי באמת."